גזר דין בתיק ת"פ 27102-03-12

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של פגיעה בפרטיות, מעשה מגונה והטרדה מינית והתנכלות. על פי עובדות האישום הראשון עקב הנאשם ביום 13.11.09 לפנות בוקר אחר המתלוננת, שהיתה בדרכה ממקום עבודתה לביתה, לאורך מספר רחובות. כשהגיעה לבית מגוריה ונכנסה למעלית, נכנס הנאשם למעלית אחריה וכשניסתה המתלוננת לצאת מהמעלית בקומת מגוריה, הדף אותה הנאשם בעוצמה אל דפנות המעלית, מנע ממנה לצאת, סתם את פיה בידו והחל לגפף את גופה. המתלוננת נאבקה בנאשם והחלה לזעוק לעזרה ומשראה הנאשם כי אינו מצליח לבצע את זממו, עזב את המתלוננת ונמלט מהמקום.

על פי המפורט באישום השני, ביום 27.1.12 בשעה 03:00 לפנות בוקר עקב הנאשם לאורך מספר רחובות אחר קטינה ילידת אוקטובר 1995. כשנעצרה המתלוננת בגין רמזור אדום ניגש אליה וביקש ממנה סיגריה. המתלוננת ענתה כי אינה מעשנת וניסתה לעזוב את המקום אך הנאשם תפס בידה ואמר לה "תעצרי רגע". המתלוננת השתחררה מאחיזתו, חצתה את הכביש והמשיכה ללכת. הנאשם חצה את הכביש אף הוא והמשיך לעקוב אחריה תוך שהוא קורה לעברה: "בואי, אני חרמן ומת לזיין היום". המתלוננת ביקשה מהנאשם שיניח לה לנפשה וציינה שהיא קטינה, אך הנאשם השיב כי היא אינה נראית קטינה והוסיף: "אפשר רק לגעת בך?". המתלוננת החישה צעדיה על מנת להימלט אך הנאשם המשיך ללכת אחריה וקרא לעברה: "תני לי רק לגעת בך, אני כבר גומר". או אז עברה במקום ניידת משטרה, ומשהבחין בה הנאשם נמלט מהמקום.

במסגרת ההסדר ונוכח העבירות בהן הורשע נשלח הנאשם למרכז להערכת מסוכנות וכן נתבקש בעניינו תסקיר שירות מבחן. בהמשך, אף הופנה בהסכמה לבדיקה פסיכיאטרית וכן לקבלת חוות דעת מטעם וועדת האבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים). כמו כן הוצגו במסגרת הטיעונים לעונש חוות דעת מטעם המרכז הטיפולי "התחלה חדשה", אשר סומנה ע/6, וכן הצהרת נפגעת עבירה מטעמה של המתלוננת באישום הראשון - ע/3. אפנה כעת לתיאור מכלול הנתונים שהתקבלו במסמכים ובחוות הדעת הנ"ל.

חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות:

בחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות נמסר כי המדובר בגבר בן 33, יליד הארץ, רווק, המורשע בשנית בביצוע עבירות מין. ביצע עבירות בקרבנות זרות ומזדמנות בזמן שהיה תחת השפעת אלכוהול. מתואר כבעל קשיים בהסתגלות למסגרות וכאדם המתקשה בניהול חיים עצמאיים ונפרדים ממשפחתו. בבדיקתו עולה רושם מאדם תלותי בסביבה, ילדותי ובעל תובנה מינימאלית ושטחית לבעיותיו ולא אמין בדיווחיו. אמנם מצליח לתפקד ברמה התעסוקתית, אך מבחינה רגשית קיים חוסר בשלות המתבטא, בין היתר, גם בקושי ניכר ביצירת קשר זוגי בוגר.

הנאשם מתנער מאחריות לפגיעה בקרבנות ואינו מביע תחושות אשמה על מעשיו. גם אם לוקח אחריות, הרי זו פורמאלית בלבד והוא תופס את המניע העיקרי להתנהגותו ככזה הנובע משתיית אלכוהול ותו לא. השימוש באלכוהול מהווה עבורו אמצעי להעלאת תחושת הגבריות והביטחון העצמי תוך ניסיון ליצור קשר עם בחורה, על רקע תפיסה שטחית של קשר זוגי. הוא נעדר תובנה באשר לעובדה כי השימוש באלכוהול מוביל אותו להתנהגות תוקפנית-מינית כלפי נשים. הנאשם מסכים שיש לו בעיה בשליטה על דחפיו המיניים אך לדבריו, זו מתעוררת רק כששרוי תחת השפעת האלכוהול והוא אינו סבור שהוא אלכוהוליסט.

הנאשם החל להשתתף בקבוצת עצורי בית לנאשמים בעבירות מין של שירות המבחן, הגיע בקביעות למפגשים אך פרש משום שאינו תופס עצמו כנזקק לטיפול בתחום המיני. הוא חש שנעשה לו עוול כאשר מאשימים אותו בעבריינות מין ופנה לטיפול בשוק הפרטי אצל ד"ר נמרוד שני. הגם שמטופל בקבוצה לעברייני מין, מתקבל הרושם כי הוא מרוכז בעיקר כעצמו ובנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה ממעשיו. הנאשם אינו מתייחס כלל לנזק שגרם לקרבנותיו וניכר כי אינו חווה עצמו ככזה שעלול לחזור לפגוע מינית. עולה רושם גם מקיומה של הפרעת התמכרות שאינה מטופלת וקיומה של הפרעה זו, בשילוב עם קווי אישיותו מגביר את מסוכנותו המינית לטווח הארוך. לאורך השנים קיימת הסלמה בהתנהגותו התוקפנית, שכן בעבר הורשע בעבירת מין ללא מגע עם הקרבן, וכעת מורשע בעבירות בהן קיים מגע ישיר עם הקרבן. על רקע מכלול נסיבות אלה נמצא בחוות הדעת כי המסוכנות המינית של הנאשם הינה בינונית עד גבוהה לטווח הארוך.

תסקירי שירות המבחן:

חוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות ניתנה לקראת סוף חודש דצמבר 2012, פרק זמן קצר יחסית לאחר שהשתלב הנאשם במסגרת הטיפולית הפרטית "התחלה חדשה", בפיקוחו של ד"ר שני. את התמונה משלימים איפה תסקירי שירות המבחן, אשר הוגשו בחודשים יוני ויולי 2013, ומעידים על כך שלא חל שינוי משמעותי לטובה במצבו של הנאשם כתוצאה מההליך הטיפולי הנ"ל.

במהלך השיחות עם קצינת המבחן דיווח הנאשם על כך שהחל לצרוך אלכוהול בנסיבות חברתיות בגילאי 16-17. לאורך השנים ומאז שחרורו מהצבא חלה הסלמה בדפוסי השתייה והיא הפכה ליומיומית ובכמויות גדולות. לדבריו, תחת השפעת אלכוהול הוא חש לעיתים עלייה בדחפיו המיניים, בגינם מרגיש צורך "להתחיל" עם בחורות זרות. הוא מודה במיוחס לו בכתב האישום ברמה הפורמאלית אך מתקשה להכיר בפגיעתו במתלוננות ובנזק הרגשי שגרם להן. הנאשם שלל קיומו של תכנון מוקדם אך שירות המבחן מעריך כי דפוס ההתנהגות המתואר בכתב האישום וכולל איתור קורבן, מעקב, הטרדה ופגיעה אינו מתאים למצב של חוסר שליטה כמתואר על ידי הנאשם. שירות המבחן התרשם מקיומה של פנטזיה ליחסי מין אקראיים עם אובייקט זר, אך לא ניתן היה להעמיק תובנה זו עם הנאשם, אשר התקשה להרחיב ושינה התייחסויותיו ועמדותיו בנוגע לעבירות בכל פעם שעומת עם הנושא.

קצינת המבחן פירטה בתסקיר אף את התרשמות גורמי הטיפול הנוספים מהנאשם. מחוות הדעת שהתקבלה מד"ר שני עולה כי הנאשם השתתף בקבוצה טיפולית לעברייני מין, אשר התקיימה אחת לשבוע עד לסוף חודש מאי 2013. הנאשם השתתף במפגשים אך הסתמנו קשיי הבנה ביחס לתכנים שהועלו בה ויישום מועט וחלקי. עוד מצוין בתסקיר כי מאינפורמציה עדכנית שהתקבלה מהיחידה לאבחון וטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול עולה כי הנאשם נוטל חלק בטיפול קבוצתי מחודש דצמבר 2012 ומוסר בדיקות המעידות על הפסקת שתיית אלכוהול. יחד עם זאת נמסר כי על אף שהנאשם מצליח להגיע למרבית המפגשים, הרושם הוא כי אינו פנוי לתהליך טיפולי מעמיק.

קצינת המבחן התייחסה בהרחבה אף לקשר שניהל הנאשם עם שירות המבחן לאורך השנים, להערכת הסיכון ולסיכויי השיקום. היא הזכירה כי בשנת 2004 הופנה הנאשם לאבחון לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה בפומבי. באותה עת סבר השירות כי מדובר באירוע חריג להתנהלותו ולא זיהה בעייתיות בתחום השימוש באלכוהול. בחלוף השנים, במהלך אבחון המעצר בהליך הנוכחי באפריל 2012, התרשם השירות מקיומן של טעויות חשיבה ועמדות נוקשות ביחס לנשים, אותן רואה הנאשם לעיתים ככלי לסיפוק יצריו המיניים. הרושם היה כי שתיית האלכוהול משמשת כגורם מסיר עכבות המאפשר ביצוע העבירות, אך אינו מהווה את בעייתו העיקרית. אף על פי כן התקשה הנאשם להכיר בבעייתיות בתחום התנהגותו המינית ומיקד קשייו בתחום ההתמכרות לאלכוהול.

באבחון הנוכחי, לקראת מתן גזר הדין, התקשה הנאשם לשתף פעולה כנדרש. הוא הגיע למפגש ראשון, אך הודיע שלא יגיע למפגש שני. לנוכח מכלול קשייו של הנאשם הוצע לו לשקול בדיקת התאמתו לטיפול אינטנסיבי במסגרת מרכז היום לטיפול בעברייני מין בפתח תקווה, אך הוא התנגד בכל תוקף וגילה עמדות קורבניות ותוקפניות, לפיהן אינו תופס עצמו כמי זקוק לטיפול מסוג זה.

בסיכום תהליך האבחון עולה תמונה של אדם הסובל מבעייתיות במספר תחומים: התמכרות לאלכוהול, בעייתיות בתחום התנהגותו המינית, מצב נפשי לא יציב ורמת אינטליגנציה נמוכה. שילובם של מרכיבים אלה וקשייו בשיתוף פעולה וכיבוד גורמי חוק וסמכות, מעלים את רמת הסיכון במצבו. בשל מכלול קשיים אלה ועל אף המאמץ שהוא משקיע במסגרות הטיפוליות בהן שולב, הסיכון בעניינו עשוי להצטמצם רק אם ישתלב במסגרת טיפולית-שיקומית אינטנסיבית בעלת גבולות ברורים. כאמור, התנגד הנאשם לבדיקת התאמתו לטיפול במרכז היום, ועל כן לא ניתן לבוא בעניינו בהמלצה טיפולית.

עובר לשמיעת הטיעונים לעונש נעשה ניסיון נוסף לגייס את הנאשם לטיפול במרכז היום, כמפורט בתסקיר המשלים מיום 3.7.13, אך גם הפעם התקשה הנאשם להביע נכונות לבדוק התאמתו לטיפול זה. הוא הביע התנגדות לכל טיפול תרופתי וביטא חוסר יכולת לגמישות ולוויתורים הנדרשים לצורך הטיפול. בדבריו גילה תוקפנות ודרשנות כלפי גורמי הממסד ולאור נתונים אלה לא נמצא מקום להפנותו לראיון התאמה. שירות המבחן שב והתרשם מהיעדר כל תובנה למצבו ולסיכון הקיים בעניינו ועל כן שב ונמנע מהמלצה טיפולית. לטעמה של קצינת המבחן יש מקום להטלת ענישה מרתיעה במסגרת מאסר בפועל.

וועדת האבחון והבדיקה הפסיכיאטרית:

חוות דעת וועדת האבחון התבקשה לאחר שהתברר לצדדים כי במהלך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית בשנת 1999 אובחן הנאשם כסובל מפיגור שכלי קל. בבדיקה כיום, לעומת זאת, נמצא כי הנאשם מתפקד ברמה שאינה בגדר פיגור שכלי, כי הוא מבין היטב את טיב מעשיו ואת השלכותיהם, מודה בעבירות ומביע חרטה. עוד נקבע כי שיפוטו תקין, כי הוא מבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור וכי הוא כשיר לעמוד לדין. גם חוות הדעת הפסיכיאטרית הצביעה על מסקנות דומות. נקבע בה כי הנאשם אינו סובל ממחלת נפש, התמצאותו תקינה בכל המובנים, שיפוטו שמור, הוא מבין את טיב ותוצאות מעשיו ומסוגל לעמוד לדין.

חוות הדעת מטעם "התחלה חדשה":

חוות הדעת ע/6 מיום 18.6.13 מסכמת את ההליך הטיפולי שעבר הנאשם במסגרת פרטית, תחת פיקוחו של ד"ר נמרוד שני. מחוות הדעת עולה כי הנאשם נטל חלק במפגשים קבוצתיים שבועיים במשך כשישה וחצי חודשים. מטרת הקבוצה הייתה להפחית את רמת המסוכנות המינית, להיות שלב מכין לטיפול ייעודי קבוצתי לעברייני מין ולהוות מערך תמיכה רגשי ורשת תמיכה למשתתפים.